הענף שלא מדברים עליו

כתב: אופיר ניב

הענף שבו ישראל השתתפה הכי הרבה פעמים הוא שחיה, בכל 16 האולימפיאדות שהשתתפנו בהן היה לפחות שחיין אחד. אם נסתכל על המקום השני, נראה שאתלטיקה נמצאת שם עם 15 (בעוד מספר ימים נתחיל את הופעתנו ה15) אולימפיאדות. לא מפתיע נכון? אבל מה אם אשאל אתכם מהו הענף השלישי או יותר נכון חולק את המקום השני? כנראה שחובב הספורט הישראלי הממוצע, יתקשה לנקוב בשמו של ענף הקליעה. גם בקליעה, כמו באתלטיקה, בריו נחגוג השתתפות מספר 15.

את הרומן עם ענף הקליעה האולימפי התחילו ארבעה. בהלסינקי 1952, בבכורה האולימפית של ישראל, השתתפו דב בן-דב, צבי פנקס, אלכסנדר אלירז ושמואל לביב-לובין. הקלע בעל השם החביב דב בן-דב השיג את המיקום הטוב ביותר באותה אולימפיאדה, כשסיים במקום ה21 בירי בשלושה מצבים למרחק של 300 מ'. המשחקים הבאים במלבורן 1956 היו היחידים שקלעים ישראליים לא השתתפו בהם. בארבע האולימפאדות הבאות השתתפו מספר קלעים ישראליים, ואף אחד מהם לא הצליח לשחזר את הישגו של דב בן-דב, הם נעו בין מקומות 23-63. במונטריאול 1976, הצליח מיכה קאופמן לשבור את מחסום העשירייה השנייה, כשסיים במקום ה12 בירי בשכיבה למרחק של 50 מ'. ב1980 התקיימו המשחקים במוסקבה, וישראל, יחד עם מדינות מערביות אחרות, החרימה אותם. בלוס אנג'לס 1984 ייצגו אותנו שלושה קלעים, אך מעל כולם בלט יצחק יונסי, שסיים במקום ה8 בירי ברובה אוויר ל10 מ'. יונסי המשיך גם למשחקים הבאים, אבל לא הצליח לשחזר את יכולתו. באטלנטה 1996, יחד עם אלכס טריפולסקי ובוריס פולק, גיא סטריק ערך את הופעתו האולימפית הראשונה מתוך ארבע הופעות רצופות (מה שהפך אותו לשיאן הופעות המשלחת הישראלית יחד עם יואל סלע ואנסטסטיה גלושקוב שתופיע בפעם הרביעית בריו).

סרגיי ריכטר ייצג את ישראל בלונדון 2012, הוא היה הספורטאי הראשון שהבטיח את מקומו בסגל. ריכטר הגביר את הציפיות, כשהשווה את שיא העולם בירי ברובה אוויר למרחק של 10 מ' לנוער ב2009, ושהשיג מדליות בתחרויות חשובות במהלך השנים הפרה-אולימפיות. גם בלונדון ריכטר לא אכזב במקצה החזק שלו, כסיים תשיעי, מרחק של מקום אחד מגמר הסטורי. מאז הספיק ריכטר לזכות במדליית זהב באליפות אירופה 2013, ובמדליית ארד במשחקים האירופיים בבאקו בשנה שעברה. למשחקים בריו ריכטר מגיע, כאשר הציפיות לא פחות גבוהות, ולדבריו הוא מכוון למדליית זהב. גם אם לא יעמוד בציפיותיו, ולא ישיג את הנצחון, כניסה לגמר אולימפי תיחשב להישג מדהים לענף הקליעה, ואגב כך נזכה בתחרות גמר מותחת ומרתקת של מתחרה ישראלי.

"מותחת" ו"מרתקת" אינן מילים שמוצמדות לענף הקליעה על פי רוב, אבל השיטה הופכת את הגמר לאירוע טלוויזיוני מרגש ומעניין. כחמישים קלעים יתחילו את התחרות (רובה אוויר למרחק של 10 מ') כשיירו 6 סבבים של 10 כדורים. הניקוד עובד כך: ישנן עשר טבעות בצורת ספירלה, כאשר הקרובה ביותר לאמצע מזכה ב10 נק' והרחוקה בנקודה אחת. בנוסף, מתחלקת כל טבעת לעשרה אזורים, שגם הם מתחלקים בין 0 ל0.9 נק', כלומר, הפגיעה המדוייקת ביותר שווה 10.9 נק' ואילו הפגיעה הכי גרועה תזכה בנקודה אחת. 8 הקלעים בעלי הניקוד המצטבר הגבוה ביותר עולים לגמר. הגמר מתנהל בשיטת הנוק-אאוט ומתחלק לשני שלבים. בשלב הראשון כל המשתתפים יורים שמונה כדורים למטרה, ובתום שמונה היריות הקלע עם הניקוד המצטבר הנמוך ביותר עף. בשלב השני יורים רק שני כדורים, כשבסיומם עף האחרון. כך זה ממשיך, כל שתי יריות האחרון עף, עד שנשאר אחד עומד והוא זוכה בזהב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *